רגעים קטנים של אושר / כמו מסגרת לתמונה של
חיים אפורים / רגעים קצרים שעברו מהר
אבל בסוף / רק אותם זוכרים
יש דברים שמאיתנו לא לוקחים…
וכשנחזור אל היום יום / כשנשוב אל הרגיל
מה ישאר מכל המקומות שהיינו
שביל של געגוע / חוצה את הלב
ולאן לאן לאן / לאן הוא מוביל
ואולי נותר מאיתנו / רק אוסף סיפורים
על הדרך מתפזרים / להרגיש עוד כמו קטנים –
אולי אלה החיים הגדולים / זה הילדון שבפנים
הוא עדיין לא אמת / עדיין לא מת
וכשנחזור אל היום יום / כשנשוב אל הרגיל
מה ישאר מכל המקומות שהיינו
שביל של געגוע / חוצה את הלב
ולאן לאן לאן / לאן הוא מוביל
והתמונות שהנציחו עוד רגע ועוד אחד
מנסות כמו לחיות מתוך הדף שביד
הן מנסות כמו לצאת אלייך שלא תישארי לבד
ולמה את שואלת
למה אחרי עוד מבט שמעלה עוד זכרונות
נדמה שלא אנחנו היינו שם
לא אנחנו האנשים האלה שבתמונות