יומולדת 11 – מריבות בבית
1959. אנחנו שני מליון תושבים, מספיק יהודים כדי לריב. מדיניות הצנע תמה וניכר שיפור כלכלי, אבל ברחובות משתולל השד העדתי. מהומות ואדי סאליב בחיפה פורצות לאחר ששוטרים יורים בשיכור ממוצא צפון אפריקני. ידויי אבנים ברחובות, הצתת מכוניות, השחתת מבנים של מפא”י ופציעת שוטרים. זה נגמר בוועדת חקירה ממשלתית.
בערב יום העצמאות דאז, מאמר המערכת בעיתון דבר נוזף בקוראים: "אנו חוגגים את יום העצמאות ה-11 בטבעיות כזאת, כאילו זאת לפחות השנה ה-111. שכחנו מהר מאוד את חיי התלות והתלאות שהיו חלקנו עד לפני שנתיים"
המאמר ממשיך: "חשוב שנזכור, כי כל היכולת שאספנו לא נפלה לידינו כ"מן" מן השמיים, אלא היא פרי עמל רב, קורבנות גדולים ודרך. באנו לארץ לא זרועה והעמסנו על עצמנו משימה שאין לה אח ודוגמא בתולדות העמים. ככל שנשמור לדרכנו אמונים – כך נתקדם ונתחזק. כה לחי!"
יומולדת 22 – עידן הנאיביות
ישראל משתתפת במונדיאל, אבל חוץ מזה, לא להיט. 1970 עמדה בסימן הסלמת מלחמת ההתשה. בקיץ פרשו שרי גח"ל מממשלת האחדות על רקע התנגדותם להפסקת האש. מכתב שמיניסטים נשלח לגולדה מאיר, ובו תהו "כיצד נוכל להילחם במלחמה תמידית וחסרת עתיד בזמן שממשלתנו מחמיצה את סיכויי השלום במכוון". המוחים הואשמו בסרבנות, וחלקם לקחו רוורס בהקדם.
בערב יום העצמאות כתב הרמטכ"ל בר לב ב"מעריב": "מלחמה אינה צפויה בעתיד הנראה לעין, משום שלצה״ל יש כוח להרתיע ולהכריע כל מי שינסה לעבור למתקפה מלחמתית". ומדוע אין סיכוי למלחמה? "ברית המועצות יודעת להעריך היטב מה יהיו התוצאות, ואין לה שום עניין במפלה צבאית נוספת של הערבים".
כעבור שלוש שנים צפירות פילחו את יום הכיפורים.
יומולדת 33 – צעירה וסוערת
איזו שנה היתה 1981. ישראל מחסלת את הכור בעירק, ומונעת גרעין מסדאם חוסיין. בבחירות דודו טופז מדבר על ה"צ'חצ'חים במצודת זאב", פרס על ה"תנועות המזרחיות המגונות", ומוטה גור מספר ש"נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים".
בערב עצמאות כותב מוטה במרירות משהו: "המבוכה המדינית- ביטחונית השוררת בקרב אזרחים רבים עקב הפער בין הציפיות ובין המציאות מאז החל תהליך השלום, גרמה להקצנה רבה בעמדות המדיניות. ככל שהתרחקנו מביקורו של סאדאת בירושלים התגלו עיכובים בנורמליזציה וחזר הספק לקנן באשר לאמינות שכנינו".
הוא הכין את עצמו לתבוסה וצדק: מנחם בגין זכה בכהונה שניה, חוק הגולן עבר לקול זעקות האופוזיציה. סאדאת נרצח. 33, סוף.
יומולדת 44 – משבר גיל הארבעים
ערב עצמאות 1992 החדשות מספרות על פועל עזתי שחוזר מישראל, דוקר חיילים בסג'עיה, נורה ונהרג. אייטם אחר מדבר על משפחתו של רון ארד הנפגשת עם שר הביטחון ארנס, דורשת את החלפת צוות המו"מ וכן חקירה על אי חילוצו של ארד בהפלת מטוסו שש שנים קודם לכן. הם גם קבלו על כך שלקח חודשיים לקבוע את הפגישה.
עוד מכותרות עצמאות: מהומה בפתיחת טקס יום הזיכרון בנתיבות, לאחר שגננות הממ"ד דרשו שהגנים החרדים לא ישתתפו בטקס, בגלל שבשנה הקודמת הגננות הורו לילדים לא לעמוד דום בהשמעת התקווה והעוללים אפילו לא ידעו בת כמה המדינה. הגננות החרדיות טוענות בתגובה שחומרי ההדרכה ליום העצמאות לא הגיעו לגן.
מנחם בגין נפטר, רבין עושה מהפך. הסכם אוסלו מתחיל להתבשל, ובברצלונה צעיר מעורר השראה בשם אורן סמדג'ה זוכה במדליה. עידן התמימות נגמר.
יומולדת 55 – גיל העמידה
אריק שרון מנצח בבחירות, ונינט בכוכב נולד. ריח של שלום באוויר: פורסמה "מפת הדרכים לשלום" ומתקיימת פסגת עקבה בהשתתפות שרון, אבו מאזן והנשיא בוש.
בספטמבר 2003 סוערת המדינה לאחר מכתב סרבנות של טייסים במיל', בו כתבו: "אנו מתנגדים לביצוע פקודות תקיפה בלתי חוקיות ובלתי מוסריות, מהסוג שמבצעת מדינת ישראל בשטחים". לדבריהם, קיימת כבר בחיל האוויר "סרבנות אפורה" של טייסים בשירות קבע, המסרבים להשתתף בחיסולים, אך "סוגרים" את זה בשקט עם מפקד הטייסת. חלוץ הגיב, וזאת לא טעות כתיב: "סרבנות פוליטית היא אבי אבות הסכנה לעם הזה".
אחרי שנה תבוא לעולם תוכנית ההתנתקות, אחרי 20 שנה יישחטו 1697 אזרחים וחיילים ביום אחד של שמחת תורה.
יומולדת 66 – מחלות זיקנה
שבוע לאחר חגיגות העצמאות הורשע לראשונה ראש ממשלה בישראל, אולמרט נשלח למאסר. בעיתון זה כתב דן מרגלית: "מה המסר הציבורי הסופי שיילמד? האם ישראל משלימה עם היותה מדינה מושחתת המתקיימת על פלגי מים עכורים, או שהיא חוזרת לנורמה הראויה הרואה בחומרה את השוחד כמוסר הנלמד מנביאי ישראל?"
2014 היתה שנה בטחונית קשוחה. פיגועי טרור, חטיפת שלושת הנערים, מנהרות מעזה נחפרות לחיינו, ומבצע "צוק איתן" יוצא לדרך.
נתניהו מסרב לכבוש את עזה ומגיע להפסקת אש עם חמאס. הוא מבהיר כי "חמאס הוכה קשות: יש פה הישג צבאי גדול והישג מדיני גדול. חמאס הופתע מעוצמת התגובה שלנו להפרת האש האחרונה". הרמטכ"ל בני גנץ מבטיח לתושבי עוטף עזה: "נמשיך להיות אתכם ולפעול ככל שיידרש בכל עוצמה על מנת להגן עליכם גם בעתיד". אריק שרון מחזיר את נשמתו לבורא. סינואר ששוחרר בעיסקת שליט יושב על כורסא בעזה וצוחק.
מהפך 77
זאת שנה של התרת ספקות וקריסת האשליות. עשרה מליון ישראלים יודעים שאין להם לאן ללכת, והם גם לא באמת רוצים. ממעוף הציפור, אנחנו גרגיר אבק בהיסטוריה, אבל אנחנו הגרגיר שיכול לשנות אותה אם רק נישאר ביחד, ונרחיק בנימוס את כל מי שמנסה לפצל בינינו.
עם הדמנציה נסתדר. אבל עברנו חוויות של מדינה בת אלף שנה ואנחנו זקנים מכדי לקחת ללב. זה מסוכן.
אנחנו אוהבים אותך ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. היה לנו טוב, היה לנו רע –אבל אין מקום כזה בעולם. בדמעה חרישית ובגאווה זועקת – חג עצמאות שמח שיהיה.
חיוך של ילד
"לפעמים נדמה לי שאתה מציאות ואני זה החלום. מרגיש לפעמים שאתה באוויר, אני רוצה לנשום"
את השיר "חיוך של ילד" כתבתי על אחי שמוליק, שנפל בשנת 97, והלחין יוני רועה.
לחיי סדוקי הלב שצולעים בינינו בגב זקוף.
