article

יש זמן לטעת זמן לעקור / זמן לאבד בסוף גם זמן לתפורימים לקרוע ולחבר / ימים לשתוק תראי יהיו ימים גם לדבר וזה הזמן לאהוב

מתוך אבק הקרב / מתפזר עשן לבן מסך דמעות יורד /  עולים על מכונת הזמן אלפיים שנות היסטוריה / ופלא התקומה חוליה עוד חוליה /

לא זוכרת כבר כלום / ולא שוכחת דבר איך נרטבתי במבול / צלעתי במדבר עם מקל הנדודים / והתיק על הגב טביעות רגלי אימֵך היא

ואם נלך / מי ישאר לקרוא בשמנו מי יהסס / מי יחפש ואם נלך / מי ישקה את כל פרחינו יישן במיטתנו / אם נלך

אני האחרון שנשאר / נותרתי אדם כשהייתי מספר כיכר הלחם אצלך בתפריט / ואצלי תמיד מתחת לכרית ובמרוץ השליחים / נותרתי לבד הלפיד עובר עכשיו

תאמיני בעצמך / תראי אפילו השמש תאמין לך אומרים שהירח התמלא כבר כולו / מיופייך תאמיני בעצמך / והשלכת תיעצר בך מרבדים של שדות יוריקו

וכל החלומות הלכו / יצאו אחד אחד בשקט אתה אולם קולנוע / מלוכלך אחרי הסרט וכל חומות הלב קרסו / נפלו אחת אחת בשקט ריח

מתוך מעיין חבוי / רגשות בתוך דלי ישןנשאבים אל תוך הלב / מעל מדף מאובקחלומות בסמרטוט רטוב  / מנגבים איזה כאב ​ מעל תקליט שרוט 

לכל אחד קרן שמש משלו לכל אחד מגיע רגע לזרוח קרן של שמחה / קרן לסליחה שמש כדי לזכור וירח לשכוח לכל אחד קרן שמש